המגזר החקלאי שימש ומשמש במשך עשרות שנות קיום מדינת ישראל גורם בעל חשיבות לאומית אסטרטגית, הן ברמה הבטחונית – גיאוגרפית והן בזו ההתיישבותית והערכית.
בעשור האחרון, במקביל לחשיבות אינטרסים שונים ושיקולי מסגרות המגזר החקלאי, התחדדו ועלו האינטרסים ושיקולי הפרטהקיים בו –זכויות חבר הקיבוץ, הן ברמה הפרטית והן ברמה המשפחתית.

תהליכי ההפרטה, המעבר למערכת השכר הדיפרנציאלי, ביצוע הפרצלציה והתנעת תהליכי שיוך הדירות ושיוך הנכסים, "הולידו" מערכת של זכויות מוחשיות ומיידיות לנכסי החבר.

עיזבונו של חבר (בכח או בפועל) הפך במרבית המקרים, ל"תיק נכסים" בלתי מבוטל ובעל מרכיבים מוחשיים בהרבה מאלואשר התקיימו בעבר.

חשבון בנק פרטי, כלי רכב פרטי, שיוך נכס נדל"ן או זכות לשיוך נכס נדל"ן (מכח היותו חבר הקיבוץ ביום אשר הוגדר כ"יוםהקובע"), שיוך נכסים או זכות לשיוך נכסים – כל זאת ועוד המחישו וממחישים את התגבשות זכויותיו של החבר במישורהנכסים הפרטי.

מכח מחזוריות החיים, מערכת נכסיו של אדם אשר נצברה במהלך חייו, תוגדר בכלל עיזבונו ותועבר ליורשיו על פי דין או לזוכיםהמוגדרים בצוואתו, בהתאם להגדרות האמורות בחוק.

מערכת נכסי הפרט ב"קיבוץ המתחדש" מחייבת מתן דגש, בחינה ומחשבה של כל אחד מהפרטים, בדבר ייעוד הנכסים, בדבראופן מימושם ובדבר אופן הגדרת הורשתם.
מערכת היחסים המשפטית שבין הפרט – לישוב – ליורשיו של הפרט, הובילה ומובילה להיווצרות מארג אובייקטיבי (כמו גםסובייקטיבי) של סוגיות משפטיות, עליהן יש לתת את הדעת, ביניהן:

מהו מעמדם המשפטי של יורשי מנוח אשר היה חבר קיבוץ ב"יום הקובע" והלך לעולמו? מהן זכויותיהם כלפי הקיבוץ? כלפי כלגוף חיצוני אחר?

מה בדבר זכויותיו הקנייניות של המנוח אשר היה ממקימי הקיבוץ אך הלך לעולמו בטרם ה"יום הקובע"? האם ניתן לטעון כי הינןבטלות? ומה בדבר הליך ההורשה של זכויות אלו?

מהן זכויותיהם של יורשי חבר קיבוץ אשר היה חבר ב"יום הקובע" ומעוניינים לממש על דרך של מכירה את נכס הנדל"ן אשרשויך על שמו?

מהי מערכת היחסים המשפטית הקיימת בין יורשים, אשר מי מהם הוגדר כדין כ"בן ממשיך" במשק חקלאי וחרף זאת הושארוהוראות צוואה הסותרות הגדרה זו?

מהן זכויותיהם הכספיות של אלמן/ אלמנה חברי משק, הנדרשים להמשיך ולהעביר כספים המתקבלים בגין בן/ בת זוגם המנוח/ה ואשר אינם בגדר העיזבון לקופת המשק?

מהו מעמדם של יורשים על פי דין אל מול האפוטרופוס הכללי/ הקרן לטיפול בחסויים? מהי היכולת החוקית לקבל דין וחשבוןכספיים מכספים אשר הועברו לידיהם?

מה להליך ההורשה במשק ולתכנון מס? האם הליך העברת זכות בחיי המוריש זהה, בראיית נטל המס, להליך הורשה המתבצעלאחר לכתו לבית עולמו?

מפסיקות בתי המשפט השונות העוסקות בסוגיות הנ"ל בשנים האחרונות עולה, כי כמו המגזר החקלאי עצמו – כך גם בתיהמשפט, לומדים את סוגיות השינוי השונות ומחילים עליהן את פסיקותיהם "תוך כדי תנועה", בהתאם לרציונאליםמשפטיים מקובלים ולהלכות משפטיות נהוגות, אך גם – ולא פחות מכך, בשל רציונאלים ריאליים המונעים בחלקם מבסיסמגבלות סובייקטיבי, ממנו לא ניתן להתעלם ונגדו בלתי אפשרי לפסוק, הלכה למעשה.

זכויותיהם החוקיות, ואף החוקתיות, של יורשי חבר משק חייבות, אליבא דבית המשפט, לבוא לכדי איזון עם זכויות חוקיותוחוקתיות של המשק עצמו, ולקבל ביטוי במסגרת פסיקה אשר אינה אך מאוזנת – אלא גם, או בעיקר, ישימה.

ברי כי הדבר שונה, ברמתו המשפטית העקרונית, ממישור איזון זכויותיו החוקתיות של עציר אל מול זכויותיו החוקתיות שלהציבור להגנה מפני כל פעילות אלימה ומסכנת בקרבו.

איזון האינטרסים על ידי בית המשפט איננה מלאכה קלה כלל ועיקר, בוודאי במקום בו אינו בא לכדי מימוש אופרטיבי בדמותבחינת אינטרסים עקרוניים - תיאורטיים, אלא בבחינת הניסיון לאזן בין נתוני היקף בתים נטועים בפועל במשק, מספר חלקותאפשרי במסגרת החלוקה, היקף זכויות קנייניות הניתנות למימוש נוכחי ועתידי ועוד, לבין מספר והיקף זכויות נטענים.

בשל התהוות מכלול השאלות המשפטיות המורכבות העולות ממערכות היחסים אשר הובאו לעיל על דרך הדוגמא ובגין עודרבות אחרות, קיימת חשיבות רבה במתן מענה מוקדם ובהיוועצות עם גורם מקצועי הבקיא בתחום, לצורך ביצוע תכנון כוללומוקדם אשר ישמור על מכלול זכויות המוריש וימנע פגיעה פוטנציאלית בזכות מזכויות היורש במגזר החקלאי.