דיני ירושה הם ענף במשפט האזרחי העוסק בהסדרת העברת רכושו, נכסיו וחובותיו של אדם לאחר פטירתו. מטרת דינים אלו היא לקבוע מי זכאי לרשת את עזבונו של הנפטר וכיצד יתחלק הרכוש בין היורשים. דיני הירושה יכולים להיות מושפעים מצוואה שהותיר הנפטר, ואם לא נכתבה צוואה, קובעים הדינים מהו סדר הירושה לפי החוק.

בישראל, דיני הירושה מוסדרים על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, אשר מפרט את הזכאים לרשת על פי צוואה או על פי דין, את סוגי הצוואות האפשריות ואת הליך חלוקת העיזבון.

עיקרי הדינים כוללים:

1. צוואה – מסמך משפטי שבו אדם קובע כיצד יחולק עזבונו לאחר מותו.
2. ירושה על פי דין – במקרים שבהם לא נכתבה צוואה, קובע החוק את סדר הירושה בין קרובי המשפחה.
3. עיזבון – כלל הרכוש, הנכסים והחובות שהותיר הנפטר.
4. מנהל עיזבון – אדם הממונה לניהול העיזבון ולחלוקתו לפי הצוואה או לפי הדין.

החוק בישראל מאפשר גם לערוך צוואות במספר דרכים, לרבות צוואה בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות, או בעל פה במקרים מיוחדים.